מודעת אזכרה שלושים: מה כותבים ומתי
שלושים יום אחרי הלוויה זה לא תאריך שבחרו איש ואשה. זה קו הגבול בין תקופת האבל הישירה לבין ההמשך. ובשלושים הזה, כשהעולם כבר חזר קצת לנורמליות שלו, המשפחה נזכרת שצריך לפרסם אזכרה. לא פשוט מודעה אבל כמו בימים הראשונים - משהו אחר. משהו שמדברת בו למי שלא היה שם, ובאותו זמן מספרת עוד סיבוב של הסיפור למי שהיה. מודעת אזכרה בשלושים, זה למעשה הודעה על עצם קיום הצער.
ההבדל בין מודעה רגילה של פטירה למודעת אזכרה הוא הנוסחה והתעוזה. במודעת הפטירה אתה מודיע משהו שהתרחש. במודעת אזכרה אתה כותב משהו שנשאר. הלב לא נעלם בשלושים - הוא כאן ועוד כואב. אזכרה היא כמו חתימה על הימים הראשונים הקשים, והודעה שהאבל הזה לא יוחזר אל הכותב.
מה בעצם זה מודעת אזכרה
מודעת אזכרה היא פרסום שמשפחה מפרסמת למלאות חודש מן הפטירה. בניגוד למודעת הפטירה עצמה, שהיא בעיקר עובדה (שם, תאריכים, טקסט הלוויה), אזכרה היא קצת יותר אישית. כאן משתלבים משפטים על מי שהלך - מה היה בו, מה הוא משאיר, איך הוא יישארו בזכרון. אפשר לכתוב "במלאות שלושים יום לפטירת", או "בעלות עלינו לכתוב שחודש השלושים", או פשוט להתחיל מהמילה הראשונה של השם. הנוסחה פתוחה יותר.
הסיבה שמודעת אזכרה נותנת יותר מקום לעצמיות היא שהיא לא מודעת חיוב. במודעת פטירה צריך לכתוב את הפרטים - הלוויה, שעות שימור, מקום הטבורה. אזכרה היא בעיקר קרא לקול של המשפחה. אתה אומר: אנחנו עוד כאן, ודיברנו על זה שנשארנו. זה יותר רך, ויותר חופשי בניסוח.
מי פרסם אזכרה ומי צריך לפרסם אותה
אזכרה אפשר לפרסם במודעת עיתון (בעיתון הארץ, ב-ידיעות אחרונות, בעיתונים מקומיים לפי איזור), או להדביק ברחוב כמו מודעת אבל רגילה - בחזיתות, בתחנות אוטובוס, בכיכרות. רוב הזמן זה משהו שמזמין בן או בת מהילדים - אחד מהם שלוקח על עצמו להעביר לבן זוג או לאח, "בואו אנחנו נעשה אזכרה". לפעמים זה קרובה אקראית שרואה את המחזור של שבוע ובעצם חושבת שצריך שדברים יתראו כמו שמתוכננים.
זה לא משהו שהגברים כתובים עליו בחוק. זה יותר על הרגישות של כל משפחה. יש משפחות שלהן היא חשובה מאוד ופרסום זה. אחרות עושות אזכרה רק בקרב משפחה, בבית. ויש משפחות שמדלגות על שלושים וקופצות על שנה. כל זה תקין.
איך כותבים את הטקסט
הטקסט של אזכרה צריך להיות כנה וקצת אישי. אתה לא צריך לכתוב כמו עיתון ולא כמו מודעת מסחר. מטוב שתכתוב בשפה שבה משפחתך באמת מדברת, רק קצת יותר פורמלית.
שורות טובות לאזכרה הן משהו כמו: "במלאות שלושים יום לפטירת [שם], נזכיר את זכרו", או "חודש אחד חלף מעל ליום קר זה כשיצאנו מביתו בלא שובו". כותבים משהו על תכונות שהיו לו - "אבא שלנו היה אדם שמעולם לא שכח להתקשר בחג", או "סבתא שלנו למדה אותנו שדברים קטנים הם למעשה הגדולים ביותר". אפשר גם להתחיל מתאריך: "עשרים ותשע ימים ממותו של [שם]..."
הסיום צריך להיות קל ודיגנוסטי. "זה יישאר בלבנו", "תהיה לברכה על המשפחה", "תזכור לברכה". משהו שמוקם ומרגיע בו זמנית.
טעות נפוצה היא לכתוב אזכרה שנראית כמו מוקד קול של עיסוקו של האדם שנפטר. "הוא היה כל כך משחיתי בעבודה שלו" - זה לא משהו שמי שנפטר היה צריך שיופיע בעיתון. אזכרה היא משפחתית, לא מקצועית, אלא אם זה משהו ממש מייחד שהמשפחה רוצה להגיד.
מה עוד צריך בתוך המודעה
מודעת אזכרה צריכה להכיל את השם המלא של הנפטר, התאריך שבו נפטר (לא סתם "30 ימים חלפו" אלא "נפטר ב-5 בנובמבר"), השנה, ואם יש - שם המשפחה וכתוביות קצרות של מי פרסמים (לדוגמה: "משפחתו" או "בניו ובנותיו" או "אחיו וחברוביו"). חלק מהמשפחות כותבות גם "וכל אלה שהכירו אותו". זה מפעם לפעם מרחיב את המעגל.
מספר טלפון בעמוד לא בדיוק נוזל במודעת אזכרה - היא לא הזמנה להודעות. אבל כן אפשר לכתוב "משפחתו מקבלת ברכות בטל' 09-***", אם יש חשק. רוב הזמן בשלושים כבר לא צריך את זה.
תאריך ההדפסה, גודל המודעה, מקום התליה - כל זה הטכני. המשכנתא של עסק הדפסה תתמודד עם זה. החשוב הוא שטקסט האזכרה יהיה כמו שהמשפחה באמת רוצה שיהיה.
מתי יוצאת המודעה
מודעת אזכרה יוצאת ביום עצמו של השלושים או יום אחרי. לא לפני. אם הפטירה הייתה ב-5 בנובמבר, אזכרה תצא סביב ה-5 בדצמבר, בעיתון או בתליה ברחוב בעיר או בכפר שבו הנפטר התגורר. לפעמים משפחה מפרסמת אזכרה ברחוב בו הם גרים, ובו זמנית גם בעיתון הארץ או בעיתון מקומי לפי איזור. רמת השרון, הרצליה, גוש דן - בכל מקום יש עיתונים מקומיים שדבוקים בקרב הקוראים.
כדאי להזמין את האזכרה מראש כדי שלא להיתקע בחודש השלושים. עסקים שמטפלים בהדפסה וביחסי אזכרות יודעים את הזימונים ויכולים להדפיס לשעות קצרות. עם משלוח עד הבית, המודעה מגיעה מהר. כמו בכל דבר אחר שקורה במשפחה שכולה - זמינות וקלות הן מה שחשוב כי מי שכותב אזכרה בדרך כלל לא בתוך פה חד עיצוב או פרט גרפי. הוא רוצה שזה "ייצא" ויהיה פה בזמן.
זה קטנה, המודעה הזו. אבל היא משמעותית. היא אומרת שחודש עבר ועדיין אתה זוכר בדיוק איך היה.
מאמרים נוספים בנושא:
מהאתר שלנו:
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין מודעת פטירה למודעת אזכרה?
מודעת פטירה היא הודעה עובדתית בימים הראשונים, המכילה שעות הלוויה ומקום קבורה. מודעת אזכרה לשלושים היא יותר אישית וחופשית בניסוח, כאן משתלבים משפטים על מי שהלך, תכונותיו וכיצד הוא יישאר בזכרון. אזכרה היא קול משפחתי, לא חיוב טכני.
איך כותבים טקסט של מודעת אזכרה?
הטקסט צריך להיות כנה ואישי בשפה שבה המשפחה באמת מדברת, רק יותר פורמלית. אפשר להתחיל עם "במלאות שלושים יום לפטירת" או לכתוב על תכונות ייחודיות של הנפטר. חשוב לא לעשות אותה מקצועית או כמו קול עיסוק. הסיום צריך להיות רך ומרגיע, כמו "זה יישאר בלבנו".
מה חייב להופיע במודעת אזכרה?
השם המלא של הנפטר, התאריך בו נפטר (לא רק "30 ימים"), השנה, ושם המשפחה או כתוביות של מי פרסמים ("משפחתו", "בניו ובנותיו"). חלק מהמשפחות מוסיפות "וכל אלה שהכירו אותו" כדי להרחיב את המעגל.
מתי ואיפה מפרסמים אזכרה לשלושים?
המודעה יוצאת ביום השלושים עצמו או יום אחריו, לא לפני. אפשר להדפיס בעיתון (הארץ, ידיעות, עיתונים מקומיים לפי אזור) או להדביק ברחוב בעיר שבה התגורר הנפטר. משפחות רבות בוחרות בשניהם בו זמנית.
האם מודעת אזכרה היא חובה?
לא. זו בחירה משפחתית לפי רגישותה. יש משפחות שמפרסמות אזכרה בציבור, אחרות עושות אזכרה רק בקרב משפחה בבית, וחלקן דילגות על שלושים וקופצות על שנה. כל זה תקין ותלוי בהחלטת המשפחה.
כמה זמן לוקח להדפיס ולהפיץ אזכרה?
עסקים המטפלים בהדפסת מודעות אבל יכולים להדפיס לשעות קצרות. עם משלוח עד הבית, המודעה מגיעה במהירות. כדאי להזמין מראש כדי שלא להיתקע בחודש השלושים ולוודא שהמודעה תהיה פה בזמן המדויק.
תגובות